מאמי או schatje

כישראלים דוברי עברית שחיים בהולנד באיזה שפה אנחנו משתמשים כדי להביע רגש? באיזה שפה ניתן שמות חיבה לאנשים? ובאיזה שפה נקלל כשמישהו פתאום חותך אותנו בכביש (או סביר יותר באופניים…) הולנדית? אנגלית? או שאולי שם פתאום קופצת העברית? ומה כל זה קשור לילדים דו לשוניים?

כקלינאית תקשורת (לוגופדיסט לאלו שגרים בהולנד מספר שנים) ואמא בעתיד הקרוב (שבוע 38, נו מתי הוא יגיע?) אני כמובן עסוקה מאד בנושא השפה ובמיוחד – דו לשוניות אצל ילדים.

לפני שהתחלתי להתעמק בנושא דו לשוניות אצל ילדים ורק הגעתי להולנד, לא להאמין אבל עברו כבר שנתיים…התחלתי להתייחס לעצמי כמושא מחקר. איך אני מגיבה לשפה החדשה, מה עוזר לי, מה כמעט שובר אותי ומה מיד מרומם את רוחי. גילתי שהרבה מאד מההמלצות שהמלצתי למטופלים אחרי ארוע מוחי וגם לחרשים והמשפחות שלהם, מאד עוזרים גם לי להבין את השפה טוב יותר, והנה כמה מהם:

יחסי עם השפה העברית בתקופה ההיא (ואולי עד היום)

הדהים אותי לגלות מה קורה לי אחרי יום שלם עם הולנדית בלבד מסביבי. בימים כאלה היה לי דחף חזק לשקט בראש. לא ידעתי איך להפסיק את השיחות והתרגולים בהולנדית שרצים לי בראש והייתי זקוקה להפסקה במלחמה ללימוד הולנדית, ואז פתאום כשהדלקתי את הרדיו בעברית ההרגשה הייתה כל כך טובה…כאילו שטבלתי באמבטיה חמה אחרי יום ארוך ומתיש.

גם בעלי ההולנדי גילה את השפעת העברית עלי… בכל פעם שאני כועסת/ חסרת מצב רוח וכדומה, הוא שולף את העברית שרכש:

Mami rotsa te? Tiri mashehu, ze ma ze nexmat (מאמי רוצה תה? תראי משהו, זה מה זה נחמט/נחמד) תוך מאית השניה ליבי נמס והכל נהיה יותר טוב.

ילדים דו לשוניים

כמובן שאם ההשפעה של שפת אמנו כל כך משמעותית נוכל להביע את עצמנו רגשית ולהתחבר רגשית אינטואיטיבית יותר בטבעיות בשפת אמנו.

נכון שאני נשואה להולנדי והתאהבתי באנגלית מה שאומר שאפשר להיקשר רגשית ולהתאהב גם לא בעברית, ואני לא מכחישה שיש לתקשורת באנגלית, שהיא הרבה פחות טעונת רגשות ורגישויות, גם יתרונות  בשיח בין מבוגרים (אולי בפעם אחרת אסביר לאלו יתרונות אני מתכוונת) אבל גידול ילדים זה משהו אחר.

בתקשורת עם הילדים שלנו, אנחנו רוצים (ובצדק) להרגיש הכי טבעיים והכי קרובים וכמובן לקראת הגילאים הבוגרים יותר (סביב 3 שנים והלאה) לפתח גם שיחה או סוג של שיח איתם.

בעבר הלא רחוק, חשבו מומחים (ובניהם גם קלינאיות תקשורת) שעדיף לזנוח שפות קודמות ולחזק את השפה בה הילד חי ובעיקר מתחנך. היום הוכיחו מחקרית שהנחה זו היייתה שגויה.

חוקר בשם קאמינס מצא שיש תלות הדדית בין שתי השפות וליכולת של הילדים בשפת האם יש השפעה מכרעת על רכישה של שפות נוספות. שימור ושימוש של שפת האם, דווקא מאיץ השתלבות בשפות אחרות.

גם אונסק"ו מצאו שפעילויות חינוכיות בשפת האם מעודדות בין השאר התפתחות אינטלקטואלית, ולכן הכריזו על יום שפת האם המצויין בכל שנה ב 21/2.

איך מגדלים ילדים בשתי שפות?

יתרונות לילדים דו לשוניים שצלחו את הקשיים שבדרך הם רבים ומעניינים (עוד נושא שאשמח להרחיב עליו בהזדמנות הבאה) אבל איך צולחים את הקשיים שבדרך?

כמה כללי אצבע (על רגל אחת) להורים המעורבים:

השימוש בשפת האם הוא חשוב והתקשורת שלנו עם ילדינו היא אחד המרכיבים החשובים בחיינו (לפחות לדעתי) . משימת גידול ילדים דו לשוניים היא משימה מורכבת אך ישנם כמה כללי אצבע שיכולים להכניס קצת סדר בבלאגן.לגבי חשיפה ודרכי העשרה ארחיב בפעם הבאה. עד הפעם הבאה (אולי כבר בתור אמא טרייה).